אומנות שעוברת מדור לדור. עיצוב שנשאר לנצח.
סיפור של שלושה דורות במלאכת ההטבעה, חריטת מבלטי פלדה וצורפות ממלכתית — מחרט החצר של הצאר ניקולאי השני והסדנה ההיסטורית בנחלת בנימין, ועד למובילות לאומית בייצור סמלי יחידות צה"ל, אותות כבוד ותכשיטי שרד.
מאומן חצר הצאר ניקולאי השני ועד לנמל יפו
שורשי בית המטבעה נטועים בשנת 1896 עם הולדתו של סב המשפחה, גרשון צחובוי ז"ל, בחצי האי קרים. עוד בצעירותו התבלט בכישרון יוצא דופן בפיסול מיניאטורי, גילוף תבליטים וצורפות מתכת. שמו הלך לפניו, והוא היה היהודי הראשון שהתקבל לעבודה כאומן מתכת וחרט ידני בחצרו של הצאר ניקולאי השני ברוסיה. במסגרת זו התמחה בחריטה מדויקת של חותמות ממלכתיות ומבלטי פלדה עדינים.
בימי סערת המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה, כאשר קדרו השמים הפוליטיים, נמלט גרשון יחד עם רעייתו דינה (לבית צייטלין) לפינלנד הסמוכה. משם נדדו דרך חתחתים לקונסטנטינופול, בה שהו שלוש שנים, עד שבשנת 1920 עלו על סיפון אונייה שהביאה את הזוג לנמל יפו. גרשון, חדור חזון ואנרגיה יוצרת, החל מיד לתור אחר פרנסתו בעיר תל אביב המתפתחת, ועד מהרה ביצע עבודות מתכת עדינות עבור פרנסי ועשירי העיר.
הסדנה ההיסטורית בנחלת בנימין 63 וייצור סמלי המחתרת
גרשון פתח את בית המלאכה הראשון ברחוב לילינבלום, ובהמשך עבר לרחוב הרצל 10. עם התרחבות הפעילות, התבסס בית המלאכה בכתובת המיתולוגית: רחוב נחלת בנימין 63 בתל אביב — אתר היסטורי שנשמר עד היום. גרשון הפך ליצרן החותמות והמדליות המוביל בעיר, יצר שלטים, מדליות ספורט וסמלים לתנועות הנוער.
סדנת המבלטים ההיסטורית — נחלת בנימין 63
חזית בית המלאכה של גרשון צחובוי (שלט 'גרשון צחובוי G.ZCEHOVOY') ומעליו לשכת הגיוס בימי טרום-המדינה, סביבה התכנסו מגויסי הישוב.
במקביל, החל מ-1933, הפך גרשון ליצרן הרשמי של סמלים ועיטורים לארגון הבונים החופשיים בארץ ישראל. בימי המאבק להקמת המדינה, פעלה הסדנה בחשאיות מוחלטת וחרטה את מבלטי המתכת המקוריים ששימשו לייצור סמלי המחתרות: פלמ"ח, אצ"ל ולח"י — פריטים היסטוריים הנחשבים עד היום לנכסי צאן ברזל של המורשת הלאומית.
הבריגדה היהודית באירופה, שובו של מיכאל וביסוס סמלי צה"ל
בשנת 1923 נולד לדינה וגרשון בנם הבכור מיכאל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התנדב מיכאל לשורות הצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית (חי"ל) בחזית אירופה (1944–1946). הוא לחם באיטליה, ענד בגאווה את סמל הבריגדה על כומתתו ומדיו, וסייע בהצלת שרידי הפליטה.
מיכאל צחובוי — שירות בבריגדה היהודית
מיכאל צחובוי (בנו הבכור של גרשון) במדי הבריגדה עם סמל הכומתה, בטרם שובו ב-1946 להוביל ולפתח את בית המלאכה.
עם תום המלחמה ב-1946 שב מיכאל לארץ והצטרף לבית המלאכה בנחלת בנימין יחד עם אחיו יעקב. מיכאל, שהיה לימים גם בין מייסדי ומקימי 'בית התותחן', פיתח ושכלל את העסק המשפחתי: הוא שילב בין תעשייה זעירה לאומנות מתכת יוקרתית, והחל לייצר את סמלי יחידות צה"ל, דרגות צבאיות, מדליות ממלכתיות ואותות הוקרה למערכת הביטחון של המדינה הצעירה.
דרור צחובוי — המטבעה העצמאית, מורשת הבונים החופשיים וייצור ביטחוני עלית
נכדו של גרשון, דרור צחובוי, נשם את ריח השטאנצים והמתכת מילדותו, ושאב את השראתו מאביו מיכאל. בשנת 1982/1985 הצטרף רשמית למפעל המשפחתי. דרור למד לעומק את סודות המטלורגיה המסורתית: זרימת המתכת במכבשים כבדים, הקשיית מבלטי פלדה, וליטוש קווי אפס. בשנת 1997 פנה לדרך עצמאית והקים את 'המטבעה' — בית אומנות בוטיק המשלב טכנולוגיית על עם מסורת הצורפות המשפחתית.
כממשיך דרכם של סבו ואביו, הצטרף דרור ב-1992 לארגון 'הבונים החופשיים', קודש ללשכת 'עלומים' בה עבר את כל הדרגות וכיהן כנשיא הלשכה במשך שנתיים ובתפקידים בכירים בלשכה הגדולה למדינת ישראל. כיום, דרור מספק לכל אחי הלשכה בארץ ובעולם את כל הסמלים, העיטורים והתלבושות באיכות הגבוהה ביותר, וכן משמש יצרן רשמי לחברי ארגון 'רוטרי'. במקביל, מובילה המטבעה פרויקטים סודיים וממלכתיים עבור צה"ל, משרד הביטחון, רפאל ומשטרת ישראל.
ליצור פריט מורשת שנשאר לדורות
מעוניינים בייצור מדליית זיכרון, סיכות יחידה, או סמלי מסדר יוקרתיים? אנו מעמידים לרשותכם מעל מאה שנות מומחיות וליווי אישי מוקפד.